image
imagewidth (px) 46
12.3k
| text
stringlengths 1
103
⌀ |
|---|---|
במשלי |
|
בפרש׳ |
|
שוטה היוצא יחידי בלילה והלן בבית הקברות והמקרע את כסותו והמאבד |
|
כשוטה לכל דבר וחלום הרי הוא כפיקח לכל דבר ˙ [איזה הוא שוטה היוצא] |
|
שאינו שלו ירד לתוך שדה חבירו וליקט ותרם שלא ברשות אם חושש משום |
|
גזל אין תרומתו תרומה ואם אינו חושש תרומתו תרומה כיצד יודע אם חושש |
|
משום גזל ואם לאו הרי שבא בעל הבית ומצאו ואמ׳ לו כלך אצל יפות אם היו |
|
הבית מלקט ומוסיף עליהן בין כך ובין כך אינו חושש משום גזל ˙ הגנב |
|
והאנס והגזלן תרומתן תרומה ומעשרותן מעשרות והקדישן הקדש אם היו |
|
בעלים מרדפין אחריהם אין תרומתן תרומה ואין מעשרותן מעשרות ואין |
|
הקדש בעלי בתי סיקריקון תרומתן תרומה ומעשרותן מעשר והקדישן הקדש |
|
הבן והשכיר העבד והאשה תורמין על מה שהן אוכלין אבל לא יתרומו על הכל |
|
שאין אדם תורם את שאינו שלו הבן בשל אביו והאשה בעיסתה הרי אילו תורמין |
|
מפני שהן תורמין ברשות ˙ אריס שתרם ובא בעל הבית ועיכב אם עד |
|
שלא תרם עיכב אין תרומתו תרומה ואם משתרם עיכב תרומתו תרומה |
|
היה בור קטן ואחרים משתמשין בו תרומתן תרומה רשאי בעל הבית להפקיר |
|
המעשר מה [עע] שעשה עשוי אפיטרופין תורמין ומעשרין על [פ׳] ניכסי [^^] |
|
יתומין מוכרין בתים שדות וכרמים בהמה עבדים ושפחות להאכיל ליתומים |
|
לעשות להם סוכה לולב וציצית וכל מצוות האמורות בתורה לקנות להם ספר |
|
תורה ונביאים דבר הקצוב מן התורה אבל אין פודין עליהם שבויים ואין פוסקין |
|
עליהם צדקה לעניים בבית הכנסת דבר שאינו [קנ] קצוב מן התורה ואין רשאין |
|
להוציא עבדים בני חורין אבל מוכרין אותם לאחרים ואחרים מוציאין אותם |
|
נטלו רשות מבית דין צריכין אפיטרופין לחשב עם יתומים באחרונה דברי ר׳ רבן שמע׳ |
|
אבל לא קרקעות ליקח בהן עבדים רבן שמעון בן גמל׳ אומ׳ אף לא עבדים ליקח בהן קרקעות |
|
עושין אותן אפיטרופין ˙ ר׳ שמעון בן מנסיא אומ׳ יתומין שסמכו אצל בעל הבית |
|
מסמרות שבורים |
|
מקשה |
|
לעשותן |
|
חרס |
|
כהן |
|
בה את הבנים כאב היא תוכיח לקטרת שא׳ע׳פי שנא׳ בה עבודה באהרן |
|
ובבגדי זהב לא נעשה בה הבנים כאב הפריש אדו׳ שלשה לשונות כאחד |
|
באהרן וב[ה]קטרת ובבגדי זהב ונאמ׳ בה תמיד ואל תבא עבוד[ם](ת) יום הכפורי׳ |
|
ותוכיח שנא׳ עבודה באהרן אבל אינה בבגדי זהב ולא עבודת פר העלם |
|
דבר של משיח שא׳ע׳פי שנא׳ בה עבודה באהרן ובגדי זהב אבל לא נאמר |
|
בה תמיד אלמוד דבר מדבר ואדון דבר מדבר אלמוד דבר ששוה בג׳ |
|
ﭏא אומ׳ בדרך אחד או בשנים [אם] ↑ למדתי למנורה שעשה בה הבנים |
|
אם כן |
|
כאב אף הקטרת נעשה בה הבנים כאב ˙˙ ס׳פ׳ ˙˙ וזה מעשה המנורה |
|
לכם הטמא ˙ מקשה אין מקשה ﭏא מן קשה מעשה אומן מעשה קורנס |
|
עד יריכה אין לי ﭏא יריכה ופרחה גביעיה כפתוריה ופרחיה מנין ת׳ל׳ ועשית |
|
מקשה היא שינה עליו הכתו׳ לפסול ˙ מכאן אמרו אין להם של זהב עושין |
|
יהודה אומ׳ אף של עץ ושל חרס ← אבל אין להן מין קשה אל יעשו מן גרוטי |
|
ר׳ל׳ משברי כסף |
|
פסול בחצוצרות כשר במנורה אין במנורה נרות גביעים כפתורים ופרחיה |
|
[בני ישרﭏ] מארץ מצרים באו לארץ התחילו מונין לביאתן שנא׳ ↑ כי תבאו אל |
|
בפרש׳ אמור |
|
במלכים |
|
שלמה ˙ חרב התחילו מונין לחורבנו שנא׳ ↑ אחר אשר הוכתה העיר תקף עליה |
|
עול שעבוד התחילו מונין לשעבודין שנא׳ ↑ בשנת שתים לדריוש ˙ ואומ׳ ← |
|
בדניﭏ |
|
שתים למלכות נבוכדנצר וכשם שהיו מונין לשנים כך ↑ מונין לחדשים שנא׳ ← |
|
בחדש השלישי לצאת בני ישרﭏ ˙˙ ס׳פ׳ ˙ ויעשו את הפסח ˙ למה |
|
בפרש׳ בא |
|
מחלליה מות יומת בשאר מלאכות חוץ משחיטת פסח או אינו ﭏא |
|
הזה לא שמענו ˙ נם לו ר׳ יאשיה לפי שהוא אומ׳ ↑ צו את בני ישרﭏ ואמרת |
|
בפרש׳ פנחס |
|
וכתי׳ לי |
|
לדון ג׳ש׳ נאמ׳ כאן במועדו ונא׳ להלן ↑ במועדו מה מועדו האמור כאן דוח׳ |
|
את הפסח |
|
את השבת אף מועדו האמור להלן דוחה את השבת ˙ בארבעה עשר יום |
|
לחדש למה נאמ׳ והלא כבר נאמר ויעשו מה ת׳ל׳ במועדו ﭏא בא הכתוב |
|
ולמד על פסח ראשון שכשם שדוחה את השבת כך דוחה את הטומאה |
|
הטומאה פסח ראשון שדוחה את השבת אינו דין שדוחה את הטומאה |
|
פסח שני יוכיח שדוחה את השבת ואינו דוחה את הטומאה והוא יוכיח |
|
לפסח ראשון שא׳ע׳פי שדוחה שבת לא ידחה הטומאה ת׳ל׳ במועדו בא |
|
חקותיו ﭏו מצות שבגופו ˙ שה תמים זכר בן שנה ˙ ובכל משפטיו ﭏו מצות |
|
שעל גופו ˙ צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו ↑ שחוץ לגופו לשבעה |
|
אין |
|
ולמצה ולביעור חמץ ˙˙ ס׳פ׳ ˙ וידבר משה אל בני ישרﭏ ˙ למה נאמר |
|
בפרש׳ |
|
מעלין זה את זה דברי ר׳ נחמיא וחכ׳ או׳ ואחר כך נפל לתוכו יין מעלין זה את זה דברי ר׳ נחמיא |
|
וחכמ׳ אומ׳ אין מעלין זה את זה ˙ סאה עורלה שנפלה לסאתים ידע בה ואחר כך נפלה |
|
שנפלה לפחות ממאה הגביהה ואחר כך נפלו חולין כל שהוא הרי זו מותרת ˙ סאה |
|
שבה לוג יין צלול שנפל לתוך מאה לוגין עכורין אין מוציאין שמרים שבהם |
|
פחות מיכן מוציאין שמרים שבהם ˙ לוג יין עכור שנפל לתוך מאה לוגין צלולין אין |
|
מוציאין שמרים שבו ˙ שאור שבללו בשאור אחר וחִימץ בו את העיסה אם |
|
ידוע לאיזו מהן נפלה שתיהן מותרות ˙ שתי קופות בשתי מגורות בשתי עליות |
|
שתי מגורות בעלייה אחת הרי אילו יעלו ר׳ יהודה אומ׳ לא יעלו ר׳ שמעון אומ׳ אפילו |
|
הן בשתי עיירות מעלין זה את זה בזו מאה ובזו אין מאה הריני אומ׳ לתוך מאה נפלה |
|
קופות בזו ארבעים סאה ובזו ארבעים סאה נפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן וידוע |
|
באיזה מהן נפלה ואחר כך נפלה שנייה ואין ידוע לאיזו מהן נפלה הריני יכול לתלות |
|
ולומר למקום שנפלה ראשונה שם נפלה שנייה נפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין |
|
ידוע לאיזו מהם נפלה ואחר כך נפלה שנייה וידוע לאיזו מהן נפלה אינו יכול לתלות [^^] |
|
ולומר במקום שנפלה שנייה שם נפלה ראשונה ˙ היו לפניו שתי קופות אחת של [שע׳] |
|
אחת מהן ואינו ידוע לאיזו מהן נפלה שתיהן מותרות ˙ שתי קופות אחת של |
|
לאיוז מהן נפלה הריני אומ׳ לתוך תרומה טמאה נפלה ותרומה טהורה לא [ת]תאכל |
|
עד שתתחשב שאין בכל עיסה ועיסה כביצה ˙ שתי קופות אחת של תרומה |
|
מהן נפלה הריני אומ׳ לתוך תרומה טמאה נפלה וחולין טהורין לא יאכלו בטהרה עד |
|
שיתחשבו שאין בכל עיסה ועיסה כביצה שתי קופות אחת של תרומה טהורה |
|
ואחת של חולין טהורין ונפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע אם מזו לתוך זו |
|
הרי זה מודד את התרומה ואת הראשון ואת השיני [/] |
|
סליק פירקא [/] |
|
תרומות |
|
מלמד שהיו התינוקות קוראין לאבי אביהם אבא ˙ ר׳ שמעון בן מנסיא אומ׳ |
|
בפרש׳ יתרו |
|
בו למקום שנא׳ הן קנאוני בלא ﭏ ˙ ואומ׳ ↑ אשר שם מושב סמל הקנאה |
|
המקנה ˙ ר׳ יוסי אומ׳ קני היה שמו ולמה נקרא שמו קני שקנ[א](ה) שמים וארץ |
|
→ ואת התורה ˙ ר׳ ישמעﭏ בר׳ יוסי אומ׳ רעוﭏ היה שמו ולמה נקרא שמו |
|
במשלי |