image
imagewidth (px)
46
12.3k
text
stringlengths
1
103
במשלי
בפרש׳
שוטה היוצא יחידי בלילה והלן בבית הקברות והמקרע את כסותו והמאבד
כשוטה לכל דבר וחלום הרי הוא כפיקח לכל דבר ˙ [איזה הוא שוטה היוצא]
שאינו שלו ירד לתוך שדה חבירו וליקט ותרם שלא ברשות אם חושש משום
גזל אין תרומתו תרומה ואם אינו חושש תרומתו תרומה כיצד יודע אם חושש
משום גזל ואם לאו הרי שבא בעל הבית ומצאו ואמ׳ לו כלך אצל יפות אם היו
הבית מלקט ומוסיף עליהן בין כך ובין כך אינו חושש משום גזל ˙ הגנב
והאנס והגזלן תרומתן תרומה ומעשרותן מעשרות והקדישן הקדש אם היו
בעלים מרדפין אחריהם אין תרומתן תרומה ואין מעשרותן מעשרות ואין
הקדש בעלי בתי סיקריקון תרומתן תרומה ומעשרותן מעשר והקדישן הקדש
הבן והשכיר העבד והאשה תורמין על מה שהן אוכלין אבל לא יתרומו על הכל
שאין אדם תורם את שאינו שלו הבן בשל אביו והאשה בעיסתה הרי אילו תורמין
מפני שהן תורמין ברשות ˙ אריס שתרם ובא בעל הבית ועיכב אם עד
שלא תרם עיכב אין תרומתו תרומה ואם משתרם עיכב תרומתו תרומה
היה בור קטן ואחרים משתמשין בו תרומתן תרומה רשאי בעל הבית להפקיר
המעשר מה [עע] שעשה עשוי אפיטרופין תורמין ומעשרין על [פ׳] ניכסי [^^]
יתומין מוכרין בתים שדות וכרמים בהמה עבדים ושפחות להאכיל ליתומים
לעשות להם סוכה לולב וציצית וכל מצוות האמורות בתורה לקנות להם ספר
תורה ונביאים דבר הקצוב מן התורה אבל אין פודין עליהם שבויים ואין פוסקין
עליהם צדקה לעניים בבית הכנסת דבר שאינו [קנ] קצוב מן התורה ואין רשאין
להוציא עבדים בני חורין אבל מוכרין אותם לאחרים ואחרים מוציאין אותם
נטלו רשות מבית דין צריכין אפיטרופין לחשב עם יתומים באחרונה דברי ר׳ רבן שמע׳
אבל לא קרקעות ליקח בהן עבדים רבן שמעון בן גמל׳ אומ׳ אף לא עבדים ליקח בהן קרקעות
עושין אותן אפיטרופין ˙ ר׳ שמעון בן מנסיא אומ׳ יתומין שסמכו אצל בעל הבית
מסמרות שבורים
מקשה
לעשותן
חרס
כהן
בה את הבנים כאב היא תוכיח לקטרת שא׳ע׳פי שנא׳ בה עבודה באהרן
ובבגדי זהב לא נעשה בה הבנים כאב הפריש אדו׳ שלשה לשונות כאחד
באהרן וב[ה]קטרת ובבגדי זהב ונאמ׳ בה תמיד ואל תבא עבוד[ם](ת) יום הכפורי׳
ותוכיח שנא׳ עבודה באהרן אבל אינה בבגדי זהב ולא עבודת פר העלם
דבר של משיח שא׳ע׳פי שנא׳ בה עבודה באהרן ובגדי זהב אבל לא נאמר
בה תמיד אלמוד דבר מדבר ואדון דבר מדבר אלמוד דבר ששוה בג׳
ﭏא אומ׳ בדרך אחד או בשנים [אם] ↑ למדתי למנורה שעשה בה הבנים
אם כן
כאב אף הקטרת נעשה בה הבנים כאב ˙˙ ס׳פ׳ ˙˙ וזה מעשה המנורה
לכם הטמא ˙ מקשה אין מקשה ﭏא מן קשה מעשה אומן מעשה קורנס
עד יריכה אין לי ﭏא יריכה ופרחה גביעיה כפתוריה ופרחיה מנין ת׳ל׳ ועשית
מקשה היא שינה עליו הכתו׳ לפסול ˙ מכאן אמרו אין להם של זהב עושין
יהודה אומ׳ אף של עץ ושל חרס ← אבל אין להן מין קשה אל יעשו מן גרוטי
ר׳ל׳ משברי כסף
פסול בחצוצרות כשר במנורה אין במנורה נרות גביעים כפתורים ופרחיה
[בני ישרﭏ] מארץ מצרים באו לארץ התחילו מונין לביאתן שנא׳ ↑ כי תבאו אל
בפרש׳ אמור
במלכים
שלמה ˙ חרב התחילו מונין לחורבנו שנא׳ ↑ אחר אשר הוכתה העיר תקף עליה
עול שעבוד התחילו מונין לשעבודין שנא׳ ↑ בשנת שתים לדריוש ˙ ואומ׳ ←
בדניﭏ
שתים למלכות נבוכדנצר וכשם שהיו מונין לשנים כך ↑ מונין לחדשים שנא׳ ←
בחדש השלישי לצאת בני ישרﭏ ˙˙ ס׳פ׳ ˙ ויעשו את הפסח ˙ למה
בפרש׳ בא
מחלליה מות יומת בשאר מלאכות חוץ משחיטת פסח או אינו ﭏא
הזה לא שמענו ˙ נם לו ר׳ יאשיה לפי שהוא אומ׳ ↑ צו את בני ישרﭏ ואמרת
בפרש׳ פנחס
וכתי׳ לי
לדון ג׳ש׳ נאמ׳ כאן במועדו ונא׳ להלן ↑ במועדו מה מועדו האמור כאן דוח׳
את הפסח
את השבת אף מועדו האמור להלן דוחה את השבת ˙ בארבעה עשר יום
לחדש למה נאמ׳ והלא כבר נאמר ויעשו מה ת׳ל׳ במועדו ﭏא בא הכתוב
ולמד על פסח ראשון שכשם שדוחה את השבת כך דוחה את הטומאה
הטומאה פסח ראשון שדוחה את השבת אינו דין שדוחה את הטומאה
פסח שני יוכיח שדוחה את השבת ואינו דוחה את הטומאה והוא יוכיח
לפסח ראשון שא׳ע׳פי שדוחה שבת לא ידחה הטומאה ת׳ל׳ במועדו בא
חקותיו ﭏו מצות שבגופו ˙ שה תמים זכר בן שנה ˙ ובכל משפטיו ﭏו מצות
שעל גופו ˙ צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו ↑ שחוץ לגופו לשבעה
אין
ולמצה ולביעור חמץ ˙˙ ס׳פ׳ ˙ וידבר משה אל בני ישרﭏ ˙ למה נאמר
בפרש׳
מעלין זה את זה דברי ר׳ נחמיא וחכ׳ או׳ ואחר כך נפל לתוכו יין מעלין זה את זה דברי ר׳ נחמיא
וחכמ׳ אומ׳ אין מעלין זה את זה ˙ סאה עורלה שנפלה לסאתים ידע בה ואחר כך נפלה
שנפלה לפחות ממאה הגביהה ואחר כך נפלו חולין כל שהוא הרי זו מותרת ˙ סאה
שבה לוג יין צלול שנפל לתוך מאה לוגין עכורין אין מוציאין שמרים שבהם
פחות מיכן מוציאין שמרים שבהם ˙ לוג יין עכור שנפל לתוך מאה לוגין צלולין אין
מוציאין שמרים שבו ˙ שאור שבללו בשאור אחר וחִימץ בו את העיסה אם
ידוע לאיזו מהן נפלה שתיהן מותרות ˙ שתי קופות בשתי מגורות בשתי עליות
שתי מגורות בעלייה אחת הרי אילו יעלו ר׳ יהודה אומ׳ לא יעלו ר׳ שמעון אומ׳ אפילו
הן בשתי עיירות מעלין זה את זה בזו מאה ובזו אין מאה הריני אומ׳ לתוך מאה נפלה
קופות בזו ארבעים סאה ובזו ארבעים סאה נפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן וידוע
באיזה מהן נפלה ואחר כך נפלה שנייה ואין ידוע לאיזו מהן נפלה הריני יכול לתלות
ולומר למקום שנפלה ראשונה שם נפלה שנייה נפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין
ידוע לאיזו מהם נפלה ואחר כך נפלה שנייה וידוע לאיזו מהן נפלה אינו יכול לתלות [^^]
ולומר במקום שנפלה שנייה שם נפלה ראשונה ˙ היו לפניו שתי קופות אחת של [שע׳]
אחת מהן ואינו ידוע לאיזו מהן נפלה שתיהן מותרות ˙ שתי קופות אחת של
לאיוז מהן נפלה הריני אומ׳ לתוך תרומה טמאה נפלה ותרומה טהורה לא [ת]תאכל
עד שתתחשב שאין בכל עיסה ועיסה כביצה ˙ שתי קופות אחת של תרומה
מהן נפלה הריני אומ׳ לתוך תרומה טמאה נפלה וחולין טהורין לא יאכלו בטהרה עד
שיתחשבו שאין בכל עיסה ועיסה כביצה שתי קופות אחת של תרומה טהורה
ואחת של חולין טהורין ונפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע אם מזו לתוך זו
הרי זה מודד את התרומה ואת הראשון ואת השיני [/]
סליק פירקא [/]
תרומות
מלמד שהיו התינוקות קוראין לאבי אביהם אבא ˙ ר׳ שמעון בן מנסיא אומ׳
בפרש׳ יתרו
בו למקום שנא׳ הן קנאוני בלא ﭏ ˙ ואומ׳ ↑ אשר שם מושב סמל הקנאה
המקנה ˙ ר׳ יוסי אומ׳ קני היה שמו ולמה נקרא שמו קני שקנ[א](ה) שמים וארץ
→ ואת התורה ˙ ר׳ ישמעﭏ בר׳ יוסי אומ׳ רעוﭏ היה שמו ולמה נקרא שמו
במשלי